בעידן המיניות המודרנית, הרבה תחומים שנחשבו טאבו, סטיה או פשוט לא מקובלים מצאו דרכם אל תרבות המיינסטרים המינית.
אחד מהם הוא המונח “קוקולד” שקיבל את תשומת הלב לראשונה בשל המורכבות הפסיכולוגית וההיבטים במערכות יחסים וההשלכות עליהן.
למרות תחילת דרכו בהיסטוריה, קוקולד התפתח לכדי פטיש רב מימדי ורחב הרבה מעבר להגדרתו המסורתית.
מקור הקוקהולד –
המונח “קוקהולד” (cuckold) מגיע ממקור שם הציפור קוקו (cukoo) ידועה בכך שהיא מטילה את הביצים שלה בקן של ציפורים אחרות ובכך גורמת להן לגדל את הגוזלים מבלי שיבחינו בכך.
על פי ההיסטוריה, קוקהולד היה גבר שאשתו הייתה לא נאמנה לו, לרוב בידיעתו והסכמתו.
הקונספט לרוב לווה בהשלכות כמו תחושת חוסר בגבריות והשפלה ועד לשקף חברתית את ענייני הנאמנות אל מול גבריות.
בקולנוע, בספרות ובאומנות, דמות הקוקהולד מופיעה לעיתים קרובות כסמל להשפלה ולחולשה.
לדוגמא, בספרות השייקספירית מופיעים מספר אזכורים לדמות הקוקולד, בעיקר במחזות כמו “אותלו” ו”המלט”.
פרשנות מודרנית – מעבר לסטריאוטיפ
בחברה בת זמננו, המונח קוקולד הורחב הרבה מעבר לקונוטציות ההיסטוריות שלו.
בעוד אי נאמנות נשארת מרכיב מסוים, הדינמיקות הן לרוב יותר מדויקות לאותם שותפים ספציפיים.
בזמן שהבגידה נתפסת בעיני רבים כמעשה שלילי ומכאיב, קיימת תופעה פסיכולוגית שזה גברים או נשים חווים עונג מהידיעה שבן/בת הזוג בוגדים בהם.
מדובר בפנטזיה מינית הנקראת “קוקהולדינג”, שבה האשה או הגבר נהנים מההשפלה המינית מתחושת הקנאה, ובדרך כלל היא חלק ממשחק תפקידים בהסכמה.
כל כמו תופעה מינית אחרת, גם קוקהולדינג מעורר תגובות מגוונות בחברה, גם בקרב קהילת הבדס”מ, פטיש וקינק.
יש הרואים בכך סטיה מינית, בעוד אחרים רואים בכך ביטוי לתחושת חירות מינית וחקר גבולות.
המפתח הוא כמובן הסכמה חופשית, רצון נלהב והבנה מלאה בין כל המשתתפים.
